יעקבלב לריסה-אופטיקלינק נ' פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה שעניינה ביטול עסקה. לטענת התובעת הגיע לביתה סוכן הנתבעת אשר הציע לה לשדרג את אחד ממכשירי הפלאפון אשר ברשותה ואשר נמצא בחברה מתחרה – בחברת סלקום. לטענתה, סוכן הנתבעת אמר לה כי מכשירי הפאלפון יהיו בחינם וכי הנתבעת תשלם את מלוא העלויות שעניינן קנסות בגין המעבר מחברה לחברה. עוד הבטיח לה לטענתה הסוכן כי תינתן לה בחינם דיבורית לרכב.

את פרטי העסקה רשם לטעתה הסוכן על חשבונית של סלקום.

עוד טוענת התובעת כי חתמה על החוזה במחשב וכי סוכן הנתבעת לא הקריא לה את החוזה. לטענתה, יום למחרת התקשרה לנתבעת על מנת לקבל העתק מהחוזה ולוודא שכל הפרטים שנמסרו לה ע"י נציגת הנתבעת נכונים. מהשיחה עלה כי על אף זמן האוויר שהובטח לה על ידי סוכן הנתבעת, הרי שזמן האוויר שבו חויבה היה גבוה יותר.מששאלה התובעת לטענתה תוך כמה זמן תוכל לבטל את העסקה השיב לה הלה כי תוכל לעשות כן תוך 14 יום.

בהמשך הגיעה התובעת למשרדי הנתבעת תוך שעדכנה אותה בדבר סכום הקנס בחברת סלקום ואולם נציגי הנתבעת הודיעו לה לטענתה כי ישלמו אך סך של 1,380 ₪ בגין חוב זה. משכך, לטענתה ביקשה את ביטול העסקה תוך שזה נעשה תוך 14 יום, ואולם לטענתה הנתבעת נאותה לבטל את העסקה וזאת בתנאי שהתובעת תשלם קנס על סך 2,900 ₪ בתוספת תשלום של 4,818 ₪ בגין מכשיר הפלאפון.

לטענת הנתבעת כל תנאי ההתקשרות בין הצדדים הועלו על הכתב בהסכם החתום על ידי התובעת, כאשר במעמד ההתקשרות הובהרו לתובעת כל תנאי ההתקשרות.

עוד טוענת הנתבעת כי סוכם עם התובעת הן בעל פה והן בכתב כי היא תזוכה עד לסך 1,300 ₪ בגין המעבר לנתבעת. בנוסף טוענת הנתבעת כי לא הובטח לתובעת כי תסופק לה דיבורית לרכב ללא חיוב ולראיה אין אזכור לכך בהסכם שנחתם על ידה.

בכל הנוגע לטענותיה של התובעת בדבר הבטחת הנציג לתעריף נמוך יותר, הרי שהנתבעת טוענת כי התובעת נסמכת על כיתוב בלתי פורמאלי אשר לא ידוע מועד עריכתו ו/או הגורם אשר רשם אותו וכי בכל מקרה ההסכם החתום בין הצדדים הוא המחייב, כאשר בעמ' 10 תחת כותרת

"טבלת מחירון שירותים והטבות למנוי" מצוין במפורש כי התעריף הינו 49 אג' לדקה. בנוסף טוענת הנתבעת כי לתובעת ניתנה הזדמנות לקרוא את ההסכם ולראיה חתימתה עליו.

נוכח העובדה כי התובעת עשתה דין לעצמה והתניידה לחברה סלולארית אחרת, חויבה התובעת בתשלום קנס בגין יציאתה המוקדמת משירותי הנתבעת.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים בתיק מצאתי כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח תביעתה בנוגע לטענותיה כנגד הנתבעת. עיון בנספח א' לכתב ההגנה מלמד כי התובעת חתמה על החוזה עם הנתבעת תוך שהיו ידועים לה כל פרטי העסקה. לא מצאתי לקבל את טענותיה כאילו הובטחו לה על ידי נציג הנתבעת תנאים השונים מאלה המפורטים בחוזה המפורש שנחתם בין הצדדים.הכיתוב עליו נסמכת התובעת בנספח א' לכתב תביעתה, איננו מסמך רשמי, וכן לא ברור מי כתב את הדברים, מהו תוכנם המדויק ומועד כתיבתם.

יחד עם זאת, השאלה העיקרית המונחת לפתחי בתובענה זו הינה השאלה האם התובעת נכנסת לגדר הגדרת "צרכן" כפי הנדרש בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981 והאם מדובר בעסקה ברוכלות לפי הוראות סעיף 14 (א) לחוק. במידה והיא נכנסת לגדרי סעיף זה הרי שעומדת לתובעת הזכות לביטול עסקה באופן חד צדדי תוך 14 יום מיום ביצוע העסקה.

על פי סעיף 1 לחוק הגנת הצרכן " עוסק" מוגדר כ " מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן" . לפיכך, הנתבעת מהווה "עוסק" על פי החוק בהיותה מוכרת טלפונים ניידים כדרך עיסוקה.

כאמור, יש לבחון האם התובעת נכנסת לגדר הגדרת "צרכן" על פי החוק. על פי סעיף 1 "צרכן" מוגדר כ "מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי.

מעיון בנספחים המצורפים לכתב התביעה וההגנה ובכלל זה בחשבוניות שנשלחו לתובעת עולה כי שם הלקוח הינו " לריסה יעקובלבה – אופטיק קליניק" . בכל הנוגע לסוג הלקוח מצוין כי הינו " עסק" כאשר מספר העוסק המורשה הינו 306219718. כך גם חוזה ההתקשרות בעסקה נחתם עם לקוח עסקי באותו השם.

מכאן עולה כי הוראות סעיף 14 לחוק הגנת הצרכן אינן חלות במקרה זה וזאת מכוח הסיפא להגדרת "צרכן" בסעיף 1 לחוק . מכוח סעיף זה עולה כי התובעת לא קנתה או קיבלה את השירות מהנתבעת לשימוש שעיקרו, אישי, ביתי או משפחתי אלא קיבלה אותו במסגרת שימושה העסקי ועל כן התובעת אינה יכולה להיבנות מהוראות סעיף 14 לחוק ולבטל את העסקה בתוך 14 יום.

נוכח המקובץ, הנני מורה על דחיית התובענה.

לפנים משורת הדין ללא צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום י"ז סיון תש"ע, 30/05/2010 במעמד הנוכחים.

נגה שמואלי-מאייר, שופטת